שרונה גל מקיבוץ משמר השרון מספרת בכנס תקשורת מתאריך 23.10.2008 על הטרור שהיא חווה מידי בעלי אינטרסים בקיבוץ בשיתוף פעולה עם פושעי הרווחה.

שרונה גל ומשפחתה, הם קורבנות מובהקים של "תעשיית הרצח"...

הטרור שהיא, בעלה וילדיה, חווים בקיבוץ משמר השרון המופרט, הנו יזום ומתוכנן...

המניע לפשעים אלה, הוא הרכוש שמשפחת גל זכתה בו לאחר שהקיבוץ הופרט... מדובר ברכוש רב, אותו חומדים חברי הקיבוץ החזקים, ולשם כך הם מפעילים נגד המשפחה טרור שטני בכל תחום בחייהם ובין היתר הם משתמשים בפושעי הרווחה לחיסול ילדיה...

הסרטון הרצ"ב צולם בשנת 2008...
אנחנו היום בשנת 2014 והטרור על המשפחה רק הולך ומחריף

לנוחיותכם תמללתי את הסרטון

23.10.2008 - אירוע תקשורת - איילה שטגמן - ילדים בסיכון לאן?

שרונה מקריאה מתוך דף את סיפורה:

אנו משפחה מקיבוץ משמר השרון בעמק חפר... אימא, אבא, ו-4 ילדים... בעלי חבר קיבוץ, דור רביעי למייסדים... 

כבר בשנה הראשונה לנישואינו, עוד לפני שנולדו הילדים, נתקלנו בעוינות מצד חברי הקיבוץ אשר סירבו לקבל את נוכחותינו במקום... והחרימו אותנו...

מזכיר הקיבוץ, נדב באור, הדגיש בפניי, כי לעולם לא אתקבל לחברות בקיבוץ... וחברי הקיבוץ לא יאפשרו לי לחיות בקיבוץ... הוא אף איים עלי, כי אם לא אעזוב את הקיבוץ, משפחתנו תהייה נרדפת על ידם... 

ניסינו לפנות לגישור, אך ללא הואיל... 

לאחר לידת בתי הבכורה, לירון, הגיעו לביתנו עובדי רווחה מטעם הקיבוץ... והם החלו לבצע בביתנו מדי תקופה ביקורי בית... עובדי הרווחה טענו שאנו חייבים לתת להם להיכנס ולבדוק את הבית... 

רק כיום אני מבינה, כי עפ"י חוק, זכותי המלאה להתנגד להכנסתם אלי הביתה...

גרנו בדירת 2 חדרים... כ-30 מטר מרובע... 

לאחר לידת בתנו הרביעית, עברנו לדירה מוזנחת ובמצב ירוד... החלטנו לשפץ אותה, אך הקיבוץ התנגד לשיפוץ מטעמנו... וחזר שוב להתנכל לנו...

בעלי שעבד כלולן 14 שנה בקיבוץ פוטר מעבודתו בפתאומיות, ללא מכתב פיטורין, ולכן הוא לא יכל לקבל דמי אבטלה... 3 חודשים חיינו ללא משכורת... ומקץ 3 חודשים הוא מצא עבודה חדשה... 

הוא נפצע קשה, ושכב שנה בבית עם רגל מרוסקת... ועבר 3 ניתוחים...

בתקופה הזאת, הרווחה נכנסה שוב לביתנו... והפעם החליטו לקיים וועדת החלטה... עמדתי מול 12 עובדי רווחה... אשר איימו עליי, שאם לא אחתום על מסמכים... לא אקבל עזרה לבתי... ואת התסקיר שהם כתבו הם סירבו למסור לי...

בשל פציעת בעלי החלטתי לצאת לעבודה... אך העובדים הסוציאלים דרשו מרופא המשפחה... וזה מוקלט... להימנע מלתת לי אישור עבודה... דבר שהקשה עוד יותר על מציאת עבודה ודרדר את מצבינו הכלכלי...

במהלך תקופה זו, נחקרה בתי משך שנתיים תמימות... משך שנתיים תמימות נחקרה בתי ע"י מנהלת בית הספר... ועל כך יש לי הוכחה מהמשטרה... וזאת בשיתוף משרד הרווחה ומאחורי גבי... מנהלת בית הספר תחקרה את הילדה שהייתה בכיתה א'... מדי יום ביומו... אודות העובר עליה בבית לפרטי פרטים... שאלה את בתי שאלות מכוונות... ודיברה אתה בין היתר, על הרחקה מהבית למשפחה אומנת... 

לאחר שביתי סירבה בתוקף ללכת לבית הספר (מטראומת החקירה)... נאלצנו לשלוח אותה בכפייה לביה"ס... באחד הימים הילדה לא הגיעה מבית הספר... דאגנו שמא קרה לה משהו... הגענו מיד לביה"ס ומצאנו את הילדה, מבוהלת, בתוך חדר אליו הוכנסה... 

עובד סוציאלי שהיה במקום, לפת את חולצתי בחוזקה, וקרא לעברי:

את אימא מתעללת!

את אימא מתעללת!

את אימא מתעללת!

השתחררתי מאחיזתו, סטרתי לו סטירה וברחתי מהמקום... בעודי מתרחקת מהמקום, שמעתי אותו אומר:  יופי, יש לי עוד מה לכתוב... באותו לילה הגיעו לביתי 4 ניידות משטרה... והשוטרים טענו שאני מסוכנת לבתי... והם לקחו אותי בפיג'מה... בפיג'מה יחפה, נלקחה בתי למרכז חירום...

בחקירת המשטרה הואשמתי בהכאת בתי... לא ידעתי את זה אפילו... 

במשך חצי שנה, למרות שאין סימנים, אין אישפוזים, אין הוכחות, אין לנו תיקים במשטרה... ואף הילדה הכחישה בפני חוקרת ילדים, מספר פעמים שלא הוכתה מעולם... לא הוכתה מעולם בחגורה... וחצי שנה האשימו אותי שנתתי לה מכות בחגורה... כשאין שום סימנים...

למרות שהתיק נסגר במשטרה, נותקתי מבתי ואני לא רואה אותה... אני לא פוגשת אותה... הילדה שלי עברה ייסורים... היא עברה בחצי שנה, 4 פנימיות... 

בפנימיה אחת... בבית אפל... אמר לה המנהל, גבי קונפינו, שאני האימא שלה משוגעת... הילדה הוכתה ע"י מדריכה בשם ויקי... היא עברה תאונת דרכים שהוסתרה מאיתנו... לא גילו לי את זה... 

בפנימיה השניה, מדריכה אחת קראה לה... זונה ושרמוטה...

ובפנימיית "טירת הילד" היא אוימה בסכין ע"י ילדה...  המשטרה יודעת את זה... 

בפנימיית הדסים, הוכנסה בתי לחדר עונשים... רק כי ביקשה לחזור הביתה... לאחר ששמעה בבית משפט שיש כוונה להחזירה הביתה... 

בפנימיית נרדים בניהולו של מתי רוז, אסור לי לפגוש את בתי, אסור לי לשוחח עמה בטלפון, אין לי שום קשר אתה... וגם אינה יכולה לבקר בבית מזה 10 חודשים...

בעקבות עדותה של בתי על קיום יחסי מין בין קטינים בפנימיה... עדות שפורסמה בערוץ 1, היא עברה הפחדות ואיומים בפנימיה הנוכחית "נרדים"...

אני רוצה לציין, שאני... (פורצת בבכי)... תסתכלו עלי... אני ילדה דור שני להוצאה מהבית... אני הוצאתי מהבית... 3 שנים בפנימייה... ועברתי ניסיון של אונס... 

בוועדת ההחלטה שהתקיימה לאחרונה, קבעה פקידת סעד מחוזית, מיכל מילשטיין בוקובסקי, שיש להוציא את שאר ילדיי... שלושה ילדיי היושבים בחוץ...  אמרה שיש להוציא את ילדיי מהבית, וכהרגלם הטילו איפול על הנושא... 

מה חטאנו?

מה פשענו?

אני לא יודעת?

אנחנו עומדים חסרי אונים מול הממסד המפלצתי הזה שנקרא "משרד הרווחה"... אשר צעד אחרי צעד הורס את ילדינו ואותנו... בשם קלישאה לא ברורה וחסרת תכנים ששמה:  "טובת הילד"... ואין מי שיעזור לנו לצאת מהסיוט הרע הזה... 

אני לא ישנה בכלל... וכל לילה אני מחכה שהמשטרה תבוא אלי ותדפוק לי בחלון... (יוצאת החוצה בבכי)

זו לירון, הבת הבכורה של שרונה ועומר גל, שנולדה להיות פס ייצור בתעשיית הרצח. 

משרד הרווחה תובע מן ההורים לעבור על חשבונם מבחן "מסוגלות הורית".

עלות בדיקה כזו היא 15,000 ש"ח לאדם... עלות בדיקת 2 ההורים היא -.30,000 ש"ח...

עוד צד אפל בתעשיית הכסף של העובדים הסוציאלים...   

מוזמנים להצטרף לדף המאבק שפתחתי בפייסבוק נגד "תעשיית הרצח"!

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!