הדואר, ממלא פונקציה חשובה בפעילות השוטפת שלי, וכל מי שעוקב אחרי ורוצה להזיק לי, די שיפעיל את החלאות הממלאים את סניפי הדואר, כדי שאני לא אוכל לתפקד... וזה מה שנעשה...
הדוורים האפורים, ממלאים תפקיד חשוב בתהליך חיסול הקורבן... שליטתם בדברי הדואר שלו, הוא שהופך אותם לחיוניים כל כך.. באמצעות דברי הדואר, שולטים העבריינים על הקורבן... הם מסננים את דברי הדאר שלו, ומעבירים לו דואר מסונן ובזמן שהם מחליטים... השליטה הזו מאפשרת להם להרוס את חייו של הקורבן...
דוור השכונה שלי, חיים, סייע בידי גורמי פשע להוביל אותי למצב שחייתי משך שנים ללא מים וחשמל, ועד היום אני חיה עדיין ללא חשמל... והכל בגלל שיתוף הפעולה של הדוור חיים עם גורמי הפשע העוסקים בחיסולי.
כשחשפתי את עובדת היותי קורבן לפשע שטני וחיי מאויימים... גם הבנתי את טיב הקשר הפלילי השורר בין חיים, הדוור השכונתי, לבין בעלת הבית, מירית לויט, המתגוררת מעלי, בקומת הגג, ברח' רופין 40 ת"א, והעוסקת בחיסולי.
ואז... דבר ראשון מיד התלוננתי אצל הגורמים המתאימים ברשות הדואר, נגד חיים הדוור... אך כמובן, לא זכיתי למענה... שיטת ההתעלמות, ידועה כאחת משיטות הדיכוי שמפעילה "תעשיית הרצח" נגד קורבנותיה... המושגת באמצעות שליטתה על כל הגורמים האמונים על בדיקת תלונות נגד עובדי ציבור.
כשהתברר לי, כי כך הם פני הדברים, הבנתי, שיהיה עלי לחיות בצל הטרור שמופעל נגדי, ולספוג את החדירה לחיי הפרטיים באמצעות דברי הדואר שלי, יחד עם הטרדותיו הקשות מנשוא של חיים הדוור, שמופעל נגדי גם במעקבים זדוניים...
רצ"ב להלן המכתב תלונה הנ"ל שנותר ללא מענה:
באותה תקופה, פתחתי בהתכתבות ענפה עם כל גורם שחשבתי שיש לו השפעה וכוח לסייע לי... לשם כך נזקקתי לשירותי סניף הדואר השכונתי בתדירות יומיומית....
משכנו הקודם של סניף הדואר השכונתי, היה ברח' מנדלי מס'.... ת"א, בקומת קרקע... והכניסה לסניף עברה דרך שער, שממנו נמשך שביל באורך כ-5 מטר עד לדלת הכניסה לסניף...
בדיוק באותה תקופה נכנסה פנינה לוי, לתפקידה כמנהלת הסניף... חזותה הזולה בלשון המעטה, הדאיגה אותי מאוד... אם חשבתי אז שיש אנשים שלא יתנו יד לפשע שפל כזה נגד חסרי ישע, אז פנינה, הצטיירה בעיני כאחת שבשמחה תיתן יד לפשע שפל כזה... לא ארחיב בתיאורה, רק אומר, שאם לא הייתי יודעת שהיא עובדת בסניף, הייתי משוכנעת שהיא עובדת ברחוב הסמוך לסניף, שהוא רחוב הירקון, בו שוכן כיום הסניף...
ואכן, מהר מאוד התברר לי, שלא טעיתי לגבי פנינה לוי...
בתחילה, היה זה איש הביטחון, ששימש באותה עת בתפקיד... מקומו היה ליד דלת הכניסה לסניף... אך תמיד בהגיעי, הוא המתין לי ליד השער כדי לבצע את זיהויי... כחלפתי על פניו, הוא נעץ לתוך עיניי מבט חודר... זה היה מטריד באופן שהיה קשה לי לשאת, אז התחלתי להצטייד בכובע גרב, וקצת לפני השער הייתי חובשת את הכובע... וכך, עד שזה פסק...
ואז פנינה לוי נכנסה לפעולה... פעמים נהגה לצאת מהסניף בדיוק כשהייתי נכנסת בשער, והייתה חולפת על פניי כשהיא נועצת מבט חודר לתוך עיניי... ופעמים, הייתה נכנסת בשער בדיוק כאשר יצאתי מהסניף, ושוב חלפה על פניי כשהיא נועצת מבט חודר לתוך עיניי... היא הטרידה אותי באופן נוראי, חשתי כלפיה כעס אדיר מהול בדחייה עזה... ידעתי שהמושחתת הזאת עושה כסף מנפשי המעונה ועוד בשעות עבודתה... נאלצתי שוב להשתמש בכובע הגרב לסיכול הזיהוי המטריד שהיא ביצעה נגדי... עד שהפסיקה והאמנתי שסילקתי אותה מעליי..
דרכי לסניף הדואר הייתה קבועה... צעדתי לאורך רח' בן יהודה מצפון לדרום, ובהגיעי לפינת רח' מנדלי, הייתי פונה ימינה לרח' מנדלי, וצועדת עד לשער הסניף...
לאחר שהפסיקה להטריד אותי בכניסה לסניף, החלה פנינה לוי, המנהלת המושחתת של סניף הדואר, להטריד אותי ברחוב... היא ארבה לי ברח' מנדלי, קצת לפני הפנייה, וכאשר נכנסתי לרחוב, היא צעדה לקראתי בהליכה של פריחה על נעלי פלטפורמה, כשהיא נועצת בי מבט חודר לתוך עיניי...
הכעס הציף אותי אך לא יכולתי לעשות כלום להפסיק את ההטרדות האלה... באחד הפעמים סיננתי לתוך פרצופה: חתיכת שרמוטה מסריחה!... אך היא המשיכה ללכת כאילו כלום, וההטרדות לא פסקו... נאלצתי שוב להשתמש בכובע הגרב... ואז היא עברה להטריד אותי כשעשיתי דרכי מהסניף הביתה... סבלתי ממנה נורא...
כדי שיובן עד כמה ההטרדות האלה גורמים סבל נפשי לקורבן, אצרף קישור לבלוג המנוהל ע"י אחד הקורבנות המיוסרים, אשר "תעשיית הרצח" הפכה גם אותו לפס ייצור בידיה... שכותרתו:
הדוורים האפורים, ממלאים תפקיד חשוב בתהליך חיסול הקורבן... שליטתם בדברי הדואר שלו, הוא שהופך אותם לחיוניים כל כך.. באמצעות דברי הדואר, שולטים העבריינים על הקורבן... הם מסננים את דברי הדאר שלו, ומעבירים לו דואר מסונן ובזמן שהם מחליטים... השליטה הזו מאפשרת להם להרוס את חייו של הקורבן...
דוור השכונה שלי, חיים, סייע בידי גורמי פשע להוביל אותי למצב שחייתי משך שנים ללא מים וחשמל, ועד היום אני חיה עדיין ללא חשמל... והכל בגלל שיתוף הפעולה של הדוור חיים עם גורמי הפשע העוסקים בחיסולי.
כשחשפתי את עובדת היותי קורבן לפשע שטני וחיי מאויימים... גם הבנתי את טיב הקשר הפלילי השורר בין חיים, הדוור השכונתי, לבין בעלת הבית, מירית לויט, המתגוררת מעלי, בקומת הגג, ברח' רופין 40 ת"א, והעוסקת בחיסולי.
ואז... דבר ראשון מיד התלוננתי אצל הגורמים המתאימים ברשות הדואר, נגד חיים הדוור... אך כמובן, לא זכיתי למענה... שיטת ההתעלמות, ידועה כאחת משיטות הדיכוי שמפעילה "תעשיית הרצח" נגד קורבנותיה... המושגת באמצעות שליטתה על כל הגורמים האמונים על בדיקת תלונות נגד עובדי ציבור.
כשהתברר לי, כי כך הם פני הדברים, הבנתי, שיהיה עלי לחיות בצל הטרור שמופעל נגדי, ולספוג את החדירה לחיי הפרטיים באמצעות דברי הדואר שלי, יחד עם הטרדותיו הקשות מנשוא של חיים הדוור, שמופעל נגדי גם במעקבים זדוניים...
רצ"ב להלן המכתב תלונה הנ"ל שנותר ללא מענה:
המכתב טרם נסרק
באותה תקופה, פתחתי בהתכתבות ענפה עם כל גורם שחשבתי שיש לו השפעה וכוח לסייע לי... לשם כך נזקקתי לשירותי סניף הדואר השכונתי בתדירות יומיומית....
משכנו הקודם של סניף הדואר השכונתי, היה ברח' מנדלי מס'.... ת"א, בקומת קרקע... והכניסה לסניף עברה דרך שער, שממנו נמשך שביל באורך כ-5 מטר עד לדלת הכניסה לסניף...
בדיוק באותה תקופה נכנסה פנינה לוי, לתפקידה כמנהלת הסניף... חזותה הזולה בלשון המעטה, הדאיגה אותי מאוד... אם חשבתי אז שיש אנשים שלא יתנו יד לפשע שפל כזה נגד חסרי ישע, אז פנינה, הצטיירה בעיני כאחת שבשמחה תיתן יד לפשע שפל כזה... לא ארחיב בתיאורה, רק אומר, שאם לא הייתי יודעת שהיא עובדת בסניף, הייתי משוכנעת שהיא עובדת ברחוב הסמוך לסניף, שהוא רחוב הירקון, בו שוכן כיום הסניף...
ואכן, מהר מאוד התברר לי, שלא טעיתי לגבי פנינה לוי...
בתחילה, היה זה איש הביטחון, ששימש באותה עת בתפקיד... מקומו היה ליד דלת הכניסה לסניף... אך תמיד בהגיעי, הוא המתין לי ליד השער כדי לבצע את זיהויי... כחלפתי על פניו, הוא נעץ לתוך עיניי מבט חודר... זה היה מטריד באופן שהיה קשה לי לשאת, אז התחלתי להצטייד בכובע גרב, וקצת לפני השער הייתי חובשת את הכובע... וכך, עד שזה פסק...
ואז פנינה לוי נכנסה לפעולה... פעמים נהגה לצאת מהסניף בדיוק כשהייתי נכנסת בשער, והייתה חולפת על פניי כשהיא נועצת מבט חודר לתוך עיניי... ופעמים, הייתה נכנסת בשער בדיוק כאשר יצאתי מהסניף, ושוב חלפה על פניי כשהיא נועצת מבט חודר לתוך עיניי... היא הטרידה אותי באופן נוראי, חשתי כלפיה כעס אדיר מהול בדחייה עזה... ידעתי שהמושחתת הזאת עושה כסף מנפשי המעונה ועוד בשעות עבודתה... נאלצתי שוב להשתמש בכובע הגרב לסיכול הזיהוי המטריד שהיא ביצעה נגדי... עד שהפסיקה והאמנתי שסילקתי אותה מעליי..
דרכי לסניף הדואר הייתה קבועה... צעדתי לאורך רח' בן יהודה מצפון לדרום, ובהגיעי לפינת רח' מנדלי, הייתי פונה ימינה לרח' מנדלי, וצועדת עד לשער הסניף...
לאחר שהפסיקה להטריד אותי בכניסה לסניף, החלה פנינה לוי, המנהלת המושחתת של סניף הדואר, להטריד אותי ברחוב... היא ארבה לי ברח' מנדלי, קצת לפני הפנייה, וכאשר נכנסתי לרחוב, היא צעדה לקראתי בהליכה של פריחה על נעלי פלטפורמה, כשהיא נועצת בי מבט חודר לתוך עיניי...
הכעס הציף אותי אך לא יכולתי לעשות כלום להפסיק את ההטרדות האלה... באחד הפעמים סיננתי לתוך פרצופה: חתיכת שרמוטה מסריחה!... אך היא המשיכה ללכת כאילו כלום, וההטרדות לא פסקו... נאלצתי שוב להשתמש בכובע הגרב... ואז היא עברה להטריד אותי כשעשיתי דרכי מהסניף הביתה... סבלתי ממנה נורא...
כדי שיובן עד כמה ההטרדות האלה גורמים סבל נפשי לקורבן, אצרף קישור לבלוג המנוהל ע"י אחד הקורבנות המיוסרים, אשר "תעשיית הרצח" הפכה גם אותו לפס ייצור בידיה... שכותרתו:
הערה:
רשומה זו פעילה, מתעדכנת מעת לעת, בכפוף לאירועים, לחומרים הזורמים אלי ולעדכונים השוטפים...
17.7.2013 - הדוור חיים מטריד אותי ברחוב... מלי מלי יש לך רשום ... כשהלכתי לשלוח חבילה... עמד אחרי צומת ישורות ליד אחד הבתים וחיכה שאגיע...
18.8.2013 - כשבועיים לפני ראש השנה, שלחתי ליעל חיון חבילה, לכתובתה שבסניף הדואר בירושלים... אך עובדי סניף הדואר הזה בירושלים, רקמו נגדה מזימה למנוע ממנה את חבילתה, בשיתוף פעולה עם "תעשיית הרצח".
27.8.2013 - בעקבות חשיפתי את הפשעים המבוצעים נגדי בסניף הדואר ירקון ת"א, ע"י אריק, מאבטח במקום, וע"י פנינה לוי, מנהלת הסניף, הותקפתי על ידם, כשהגעתי לסניף לשלוח חבילה למגדל העמק.
9.9.2013 - מירי הלוי מפניות הציבור מרחב ת"א והמרכז מגיבה לתלונותיי החמורות באופן שלא מותיר ספק לגבי מעורבותה בפשעי "תעשיית הרצח".
10.9.2013 - הרעש של הסלוטייפ
16.9.2013 - פקידה חדשה, רויטל לדר, עפ" החשבונית מס' 0421052914083 ממהרת לקום להדביק את הפתק... בואי בואי תכניסי את החבילה... המנהלת - הגבר לא רוצה להכניס אמרת שהוא גנב... אח"כ פונה אל האנשים.. כל יום יש לנו את הסיפור הזה איתה...
תלונתי מתאריך 1.1.2014 נגד עובדי הדואר בגין גרימת חבלה זדונית.
סניף המלך ג'ורג'
29.7.2014 - סניף הדואר המלך ג'ורג' ת"א - עובדי הסניף תקפו אותי באופן מתוכנן, תוך קשירת קשר עם גורמי פשע...
קישורים:
1. צור קשר - דואר ישראל
2. מעקב משלוחים
הצטרפו לדף המאבק שפתחתי בפייסבוק נגד "תעשיית הרצח"
אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!
אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה