ה ר ק ע
מזה מספר חודשים, מופיע אחת לשבועיים בערך, רכב פרטי אפור שמספרו 92-107-08 שחונה בדיוק מול דלת ביתי, בחנייה של הבניין השכן, שהכניסה אליו משדרות בן גוריון 16 בת"א... מתוך הרכב יוצאת אישה כבת 60, רזה, גובהה ממוצא, גוון שיערה חום צהבהב, מקוצר עד הצוואר...
אין לי מושג מי האישה הזו, מאיפה היא ואל מי היא באה... אני יכולה רק לשער שהיא מבקרת בבניין בני משפחה מבוגרים... שכן, הבניין מאוכלס בקשישים רבים, שחלקם אף סיעודיים...
בכל פעם שהיא מגיעה, מתרחשת הרוטינה הזאת:
היא נועלת את רכבה, ואז במקום לפנות לאחור לכיוון כניסת הבניין, היא נותרת במקומה ליד הרכב הנעול, ניצבת עם הפנים אלי, ואז דופקת לעברי חיוך מאוזן לאוזן, כאילו הכירה אותי, ותוך כדי היא מנענעת בראשה, בדרך שאומרים "שלום", ולפעמים, אף מוסיפה נפנוף בידה.. אני צועקת לעברה: "...חתיכת זונה מסריחה... פרוצה מלוכלכת.... שרמוטה... בת זונה...", והיא מתעלמת מכל קריאותי, פונה באדישות לאחור ומתרחקת לכיוון כניסת הבניין... ובפעם הבאה כשהיא מגיעה כל התסריט הזה חוזר על עצמו...
לפתע הופיע הרכב הנ"ל, שמספרו 92-107-08, ומתוכו יצאה אותה פוסטמה. במהירות בזק נעלה את רכבה, ונעמדה לצידו כשכל גופה מופנה אליי, ותוך כדי דפקה לעברי חייך מאוזן לאוזן, כשהיא מלווה את החיוך בנענוע מוגזם של הראש באילו ברכה אותי בשלום....
לידי היה מונח מטאטא, הרמתי אותו וניגשתי לגדר המפרידה בינינו, והטחתי את המטאטא לעבר ראשה... אלא, שהיא הקדימה אותי ומיהרה להסתובב ולהתרחק מהמקום בצעדים מהירים לעבר כניסת הבניין... ולי לא נותר אלא שוב לגדף אותה כמו תמיד: "...חתיכת זונה מסריחה... אם עוד פעם תטרידי אותי אני אשבור לך את הראש... שרמוטה, זונה בת זונה...". הכעס ממש הציף אותי, והחלטתי הפעם לעשות מעשה. מלאתי כוס בדבש תמרים ושפכתי על החלון הקדמי של רכבה... להמתיק לה את השנה החדשה...
בתאריך 12.9.2013 הגשתי תלונה למשטרת ישראל באמצעות דף הפייסבוק שלהם... ולהלן רצ"ב צילום מפנייתי... כל התפתחות בנושא תתועד ברשומה זו...
היא נועלת את רכבה, ואז במקום לפנות לאחור לכיוון כניסת הבניין, היא נותרת במקומה ליד הרכב הנעול, ניצבת עם הפנים אלי, ואז דופקת לעברי חיוך מאוזן לאוזן, כאילו הכירה אותי, ותוך כדי היא מנענעת בראשה, בדרך שאומרים "שלום", ולפעמים, אף מוסיפה נפנוף בידה.. אני צועקת לעברה: "...חתיכת זונה מסריחה... פרוצה מלוכלכת.... שרמוטה... בת זונה...", והיא מתעלמת מכל קריאותי, פונה באדישות לאחור ומתרחקת לכיוון כניסת הבניין... ובפעם הבאה כשהיא מגיעה כל התסריט הזה חוזר על עצמו...
ה ע ר ה:
מיותר לומר, כי אדם המחייך אל אחר, והאחר מגיב כלפיו כפי שהגבתי כנ"ל, ובפעם הבאה חוזר האדם לחייך אל האחר כאילו כלום, הרי שברור על פניו, כי אין מדובר בחיוך חברי, כי אם בחיוך זדוני שמאחוריו כוונה ברורה, לפגוע באחר...ה א י ר ו ע
ביום שבת, שלאחר ראש השנה, 7.9.2013, בשעות הבוקר המאוחרות, ישבתי ליד דלת ביתי ושתיתי קפה. אציין, כי דירתי ממוקדמת בקומת קרקע נמוכה, וממולי בדיוק, במרחק של כ-2 מטר, פרוסה החנייה של הבניין השכן, שהכניסה אליו משד' בן גוריון 16, ת"א. החניה מוגבהת בכמטר וחצי מגובה ממפלס דירתי, וחוצץ בינינו גדר, שחלקה התחתון, אבן, וחלקה העליון, רשת.לפתע הופיע הרכב הנ"ל, שמספרו 92-107-08, ומתוכו יצאה אותה פוסטמה. במהירות בזק נעלה את רכבה, ונעמדה לצידו כשכל גופה מופנה אליי, ותוך כדי דפקה לעברי חייך מאוזן לאוזן, כשהיא מלווה את החיוך בנענוע מוגזם של הראש באילו ברכה אותי בשלום....
לידי היה מונח מטאטא, הרמתי אותו וניגשתי לגדר המפרידה בינינו, והטחתי את המטאטא לעבר ראשה... אלא, שהיא הקדימה אותי ומיהרה להסתובב ולהתרחק מהמקום בצעדים מהירים לעבר כניסת הבניין... ולי לא נותר אלא שוב לגדף אותה כמו תמיד: "...חתיכת זונה מסריחה... אם עוד פעם תטרידי אותי אני אשבור לך את הראש... שרמוטה, זונה בת זונה...". הכעס ממש הציף אותי, והחלטתי הפעם לעשות מעשה. מלאתי כוס בדבש תמרים ושפכתי על החלון הקדמי של רכבה... להמתיק לה את השנה החדשה...
*****************************
*****************************
מוזמנים להצטרף לדף המאבק שפתחתי בפייסבוק נגד "תעשיית הרצח"!
ע ד כ ו ן:
למחרת הגשת תלונתי למשטרה, יום שישי, ערב יום כיפור, 13.9.2013 - בשעות הערב המאוחרות, אני בהכנות אחרונות לקראת כניסת החג... הייתי עסוקה בניקיון אחרון בחזית דירתי, כשלפתע חשתי שנועצים בי מבט חודר... מכיוון החנייה... באחת הפניתי את ראשי, והשרמוטה הזאת עמדה שם כמו תמיד אך הפעם היא לא חייכה, היא נעצה בי מבט מתגרה, כזה שמזמין תגובה...
בהיותי למודת ניסיון, ובהכירי את כל שיטות ההטרדה של "תעשיית הרצח", אני יודעת שזו שיטת הטרדה מסוכנת ביותר, לכאורה, המטריד עומד ולא עושה דבר, לא אומר דבר ולא מגיב, רק מישיר מבט חד לתוך עיניך... יש לו זכות להביט לאן שהוא רוצה וגם להישיר מבט לתוך עיניך, ואם תגיב חלילה, פה תהייה קבורתך... זה יתחיל מכך שהאדם עמד לתומו ואתה תקפת אותו...
נשכתי את שפתיי מכעס, וסובבתי גבי אל הזונה הזו, וכך המשכתי בעיסוקי עד שהלכה... אין לי ספק, כי טקטיקת הטרדה זו נבחרה לאחר שהמשטרה דיווחה לגורמי הפשע על תלונתי נגדם ואלה החליטו לאור תלונתי להפעיל עלי את ההטרדה המכשילה הזו...
כך פועלת שיטת ההשתקה של "תעשיית הרצח" על קורבנותיה המפוחדים... קורבן שיגיש תלונה בגין פשעים שבוצעו נגדו, ימצא עצמו תמיד, אבל תמיד, מותקף ע"י אלה שהתלונן נגדם... ותמיד יצטער על שהתלונן... אף פעם תלונתו לא תטופל... כך משתיקים אותו מלהתלונן בעתיד, ובמשך הזמן הוא לומד להיות שק אגרוף בידי פושעים שפלים חסרי לב... לומד לספוג בכאב ובסבל את העינויים ולשתוק בחוסר אונים וישע...
מזלי, שניחנתי ביכולת לצפות מזימות... אך אותם רבבות קורבנות תמימים שאינם ניחנו ביכולת הזאת, והם חשים מוטרדים באופן בלתי סביר מהמבטים הנוקבים והזדוניים שננעצים בהם, ויחליטו להגיב בכעס... אלה מסתכנים בתווית של חולי נפש המטרידים אנשים ללא סיבה.
למחרת הגשת תלונתי למשטרה, יום שישי, ערב יום כיפור, 13.9.2013 - בשעות הערב המאוחרות, אני בהכנות אחרונות לקראת כניסת החג... הייתי עסוקה בניקיון אחרון בחזית דירתי, כשלפתע חשתי שנועצים בי מבט חודר... מכיוון החנייה... באחת הפניתי את ראשי, והשרמוטה הזאת עמדה שם כמו תמיד אך הפעם היא לא חייכה, היא נעצה בי מבט מתגרה, כזה שמזמין תגובה...
בהיותי למודת ניסיון, ובהכירי את כל שיטות ההטרדה של "תעשיית הרצח", אני יודעת שזו שיטת הטרדה מסוכנת ביותר, לכאורה, המטריד עומד ולא עושה דבר, לא אומר דבר ולא מגיב, רק מישיר מבט חד לתוך עיניך... יש לו זכות להביט לאן שהוא רוצה וגם להישיר מבט לתוך עיניך, ואם תגיב חלילה, פה תהייה קבורתך... זה יתחיל מכך שהאדם עמד לתומו ואתה תקפת אותו...
נשכתי את שפתיי מכעס, וסובבתי גבי אל הזונה הזו, וכך המשכתי בעיסוקי עד שהלכה... אין לי ספק, כי טקטיקת הטרדה זו נבחרה לאחר שהמשטרה דיווחה לגורמי הפשע על תלונתי נגדם ואלה החליטו לאור תלונתי להפעיל עלי את ההטרדה המכשילה הזו...
כך פועלת שיטת ההשתקה של "תעשיית הרצח" על קורבנותיה המפוחדים... קורבן שיגיש תלונה בגין פשעים שבוצעו נגדו, ימצא עצמו תמיד, אבל תמיד, מותקף ע"י אלה שהתלונן נגדם... ותמיד יצטער על שהתלונן... אף פעם תלונתו לא תטופל... כך משתיקים אותו מלהתלונן בעתיד, ובמשך הזמן הוא לומד להיות שק אגרוף בידי פושעים שפלים חסרי לב... לומד לספוג בכאב ובסבל את העינויים ולשתוק בחוסר אונים וישע...
מזלי, שניחנתי ביכולת לצפות מזימות... אך אותם רבבות קורבנות תמימים שאינם ניחנו ביכולת הזאת, והם חשים מוטרדים באופן בלתי סביר מהמבטים הנוקבים והזדוניים שננעצים בהם, ויחליטו להגיב בכעס... אלה מסתכנים בתווית של חולי נפש המטרידים אנשים ללא סיבה.
מוזמנים להצטרף לדף המאבק שפתחתי בפייסבוק נגד "תעשיית הרצח"!
אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!
