Google+ Followers

יום שני, 10 בפברואר 2014

מכתב גלוי אל שר הרווחה מאיר כהן, בנושא: עקירת ילדים מהוריהם. השולח, עו"ד חיים נתיב.

                                                                                                                                        24.2.2014

 Haim Nativ                                                                                                         
לכבוד
שר הרווחה מר מאיר כהן 


הנדון: מכתב גלוי - בקשה לערוך בדיקה מחודשת בכל מה שקשור לעקירת ילדים מהוריהם,
                                    חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך - 1960

לאדוני שלום רב,


אדוני מתבקש לעכב, בחצי שנה לפחות, עקירת ילדים, שאינם נמצאים בסכנה ממשית ומידית לחייהם, מבתיהם ומרשות הוריהם, ובאותה תקופה לערוך בדיקה מחודשת ויסודית של כל הנושא וההליכים הקשורים והכרוכים בכך. תועלת גדולה תצמח לכל המעורבים בהליך באם תיערך בדיקה שכזו. 


לאחרונה נחשפתי הן כאדם והן כעורך דין להורים שרשויות הרווחה עקרו ילדים מרשותם. מה שראיתי ושמעתי גרם לי לפנות אליך. המצב כפי שהוא כיום הוא בלתי נסבל ואינו יכול להימשך, המצב נושא בחובו פוטנציאל שלילי שיכול להתפרץ בכל רגע. 


עקירת ילד מהוריו ובמיוחד מאמו, הוא מעשה קיצוני וטראומתי הן לילד והן לאמו.
אני משתמש בפועל "לעקור" ולא בכדי, הפועל "להוציא" מייצג את נקודת המבט של רשויות הרווחה, אך לא את עמדת ההורים, הפועל "לעקור" משקף לחלוטין את הרגשתם ותחושתם. 



יובהר, איני יוצא נגד עובד מסוים או לשכה מסוימת אני יוצא נגד השיטה ואפרט בקצרה.
השימוש במושג "טובת הילד" הפך למנטרה נדושה המשמשת ככיסוי והצדקה אוטומטית לעקירת ילדים מבתיהם. 



לצערי, לא הצלחתי להבין מה כולל המושג הערטילאי "טובת הילד" ואיני בטוח שיש מישהו שיכול לפרוט את המושג לפרוטות. כך או כך, לדעתי לא ניתן לנתק את "טובת הילד" מ"טובת האם" ויש לדון בהם בכפיפה אחת.


עקירת הילדים ממוטטת לחלוטין את האימהות שהן ממילא נשים חלשות. מנקודת מבטן של האימהות, רשויות הרווחה דורסות אותן בגסות ונוטשות אותן, פגועות, לצדי הדרך.


על פי המצב כיום, חוות דעת אחת מפי פסיכולוג, על חוסר מסוגלות הורית, מספיקה כדי לגרום לרשויות הרווחה להתחיל בהליך של עקירת הילדים. רשויות הרווחה מתייחסות לחוות הדעת כאל תורה מסיני, איש אינו מעז להטיל בה ספק.


הפסיכולוגיה אינה מדע מדויק, בכל הכבוד והיקר לפסיכולוגים, גם הם יכולים לטעות. ניתן להשוות את חוות הדעת של הפסיכולוג לחוות דעת של רופא העומד לנתח חולה. המנותח זכאי, רשאי ויכול לקבל חוות דעת נוספות ורק לאחר מכן לקבל החלטה. אין סיבה שלא ינהגו כך גם בכל הקשור לחוות דעת המכשירות את הדרך לעקירת ילדים.


אני מציע לחייב את רשויות הרווחה לקבל חוות דעת מפי פסיכולוג נוסף לפני שמחליטים על עקירת ילד מרשות הוריו. אין להטיל את השגת חוות הדעת הנוספת על האם, שכן ממילא היא בעמדה נחותה וברוב המקרים אין לה את המשאבים לשלם עבור אותה חוות דעת או עבור שירותי עורך דין.


בנוסף, חוות הדעת של הפסיכולוגים אינן מתייחסות לאפשרות שמדובר במצב זמני, יתכן שלאחר תקופה מסוימת האם תתאושש וכן תהיה מסוגלת לגדל את ילדיה. ההגדרה של חוסר מסוגלות הורית הפכה לקללה לכל החיים. יתכן וחוסר מסוגלות הורית הוא מצב זמני ויש להתייחס אליו בהתאם.


בחוות דעת שבה נתקלתי נקבע כי לאם של חמישה ילדים אין מסוגלות הורית. הפסיכולוג לא התייחס לאפשרות שיתכן ולאם אין מסוגלות הורית לגדל חמישה ילדים אך אולי יש לה כן מסוגלות הורית לגדל ילד או שניים.


רשויות הרווחה אשר עוקרות את הילדים מהוריהם נוהגות להעבירם למשפחות אומנה הגרות באזורים מרוחקים מבתיהם הטבעיים. להורים ניתנת אפשרות להיפגש עם הילדים במרכז קשר הקרוב למגורי המשפחה האומנת ולא במרכז קשר הקרוב למגורי ההורים. האימהות המתקשות ממילא מבחינה כלכלית צריכות לבזבז זמן ומשאבים יקרים כדי להיפגש עם ילדיהם, לפעמים הם מדללות את הביקורים, עובדה המנוצלת על ידי רשויות הרווחה כדי לחזק את הסטיגמה של חוסר מסוגלות הורית של ההורה המסוים.


חלק גדול מההורים במיוחד האימהות אינן מאמינות ואינן סומכות על רשויות הרווחה. למרבה הצער, רשויות הרווחה מכנות תופעה זו כ"חוסר שיתוף פעולה" של האם עם הרשויות, גם נושא זה זקוק לשינוי תפיסה, צריך למצוא את הדרך לעזור ולתמוך באישה שעקרו ממנה את ילדיה.


אני מרשה לעצמי, להציע לאדוני לבחון את הסוגיה לא רק ברמת המקרו, אני מציע לאדוני להיפגש ולשמוע אישה צעירה, משכילה וקצת לא שגרתית שרשויות הרווחה עקרו מזרועותיה חמישה ילדים.


האם מוכנה להיפגש אתך בביתה ו/או במשרדך ו/או בכל מקום אחר ולחשוף בפניך את תלאותיה, מצוקותיה ודעתה על התהליך. אני יכול להבטיח לך שהשיחה תהיה עניינית ולא מתלהמת. אני בטוח שמפגש כזה יכול לתרום רבות לאדוני להבנת הנושא.


בכבוד ובברכה
חיים נתיב, עו"ד
                                                           
להלן רצ"ב הקישור לפוסט הנ"ל אשר פורסם בפייסבוק בתאריך 24.2.2014 בשעה 15:00
- מוזמנים להיכנס ולהגיב...

ולהלן צילום התגובות המובילות לפוסט הזה...






אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!

4 תגובות:

  1. היועצת הציעה לי פנימיה בגיל 15 למרות התנגדות הורי היא לא הפסיקה להזמין אותי לחדרה קוראים לה צילי גלילי אין לי אמון ביועצות היא הרסה לי את החיים 3 שנים בפנימיה בכיתי הבת שלי הוצאה בגיל 7 בגלל תלונת שווא מהקיבוץ משמרהשרון בעמק חפר אני נשואה לחבר קיבוץ נלחמתי שנתיים והחזרתי את הילדה שוב מציעים לילדה בת 14 פנימיות כבר שנה הילדה מוסתת נגדנו ההורים היועצת לא רוצה לתת לנו מידע על הילדה

    השבמחק
  2. Nochi Tal-shitrit קולגה שלי מנהלת בית ילדים בסיכון שהוצאו מביתה. האמינו לי, היא אינה רעה. זה המקום וזו הדרך שמייעדים במדינה כדי להציל ילד מסכנת הזנחה ועזובה וכל מרעין מבישין... היא אינה ישנה בלילה מכל הכאב שממלא את לבה. היא שם כל כולה ועטיפתה והזנתה וחוכמתה. לה, אין ברירה. היא מוציאה פה ושם משהו טוב בתוך המערכת שניתנה לה. הבעיה היא, שבית ילדים אינו פיתרון. הפיתרון בעיני הוא הכנסת דמויות מחזקות לבית שבו נשאר/ת האם/ב והילדים. לכך נחוץ אדם מקצועי ומיומן מאד. אכן זהו כוח אדם יקר, אבל יקר יותר להחזיק ולתחזק ולהפעיל בתי ילדים, בתי מעבר ומוסדות ופנימיות, כי אם יפרקו אותם לטובת השקעת המשאבים בתוך בתי המשפחות, ייפלטו ערימות של מפוטרים.... שלא עשו רע, אלא שהפתרון החדש טוב יותר.
    אתמול בשעה ‏02:05‏ · אהבתי · 2

    השבמחק
  3. Sharona Gal
    יועצת בית הספר הוציאה אותי מהבית בדרכי מרמה אמרה לי שיהיה לי עתיד יותר טוב שכנעה אותי לעזוב הורי בגיל 15

    הורי סירבו אבל היועצת הזמינה אותי שוב ושוב לחדרה בבית הספר בן צבי פתח תקווה שמה צילי גלילי ביום הראשון בפנימיה ביקשתי לחזור הביתה שנתיים שנתים בכיתי ובשנה האחרונה השלישית חיכתי לחופש

    השבוע בשיחה עם המגשרת דינה פורמן שתמכה בי בכל השיחה היועצת מרגלית לביא בניק והמורה יפעת טוכשניידר היועצת מרגלית בניק מגבעת חיים אמרה שלא תעביר מידע לאם ושיש שיחות קבועות על הבית כבר שנה שנייה מוסתת בתי נגדי והיועצות מציעות לה פנימיות בתי אומנה משפחות מאמצות רק לא משפחת גל המשפחה שלה בשנה שעברה אמרה לי המורה לתנך ממשמרה שרון לתת לילדה ללכת לפנימיה המורה רונית שירן גרושה משועממת המנהלת עירית מורן משחר מעיין בעין החורש אמרה בשיחה טלפונית שהיא מסרבת לתת מידע [קיבלה הוראה מהמועצה עמק חפר ] על הבת להורים שרונה ועמר גל ממשמר השרון בשיחות עם בתי ילדה אחת אמרה לה שלעולם לא תתחתן כי אמא שלה לא תיתן לה גם בגיל 7 כשהיתה בבכפר הרואה אמרה לה הצוות שהיא לא תתחתן שוב עושים שטיפת מוח לילדה בת 15 מבולבלת שהוציאו בגיל 7 ל4 פנימיות שוב בגיל 13 עד 15 עוברת שיחות מציעים פנימיות משפחות אומנה היום התקשרה אלי עוסית לנערות חוסות של בית חם העוסית עמית ללא הסכמתנו מסיתה היועצת את בתנו לירון גל ממשמרהשרון עמק חפר
    אהבתי · ·

    השבמחק
  4. בשם שולחיי, ה"ה גל עמר ושרונה, מוגש בזה ערר על החלטת ועדה השמה מיום 16.5.12 של מועצה אזורית עמק חפר, המצורפת לבקשה זו.

    להלן הנימוקים:

    1. שולחי חולקים על אפיון חריגות בנם כ"אוטיזם/P.D.D".

    2. החלטת הועדה אינה מנומקת.

    3. לועדת ההשמה הוגשה חוות דעת עדכנית של הפסיכולוגית כרמייה אוריין לפיה הקטין יכול ללמוד בחינוך הרגיל.

    4. לא ברור מדוע התעלמה הועדה מחוות הדעת של הפסיכולוגית כרמייה אוריין.

    5. יצוין כי הפסיכולוגית בועדת ההשמה טענה כי היא מסכימה עם ממצאי הפסיכולוגית אוריין אך אינה מסכימה עם מסקנותיה. היה על הפסיכולוגית ועל הועדה לפרט מדוע.

    6. בפני ועדת ההשמה היתה המלצת ד"ר יהודה ברק מיום 19.6.09 והיא התעלמה ממנה.

    7. גם בעבר סבר הפסיכולוג שאול בן פורת כי הקטין צריך ללמוד בכיתה רגילה.

    8. לא סביר שועדה שלפי חוק החינוך המיוחד תדון בעניינו של הקטין כאשר היא מתעלמת מחוות דעת בעיניינו.

    9. בהחלטת הועדה מיום 16.5.12 צוין כי הפסיכולוג פרידר אריאל אבחן את הקטין. לא ידוע לשולחיי מיהו אותו פסיכולוג, מתי אבחן וכיצד אבחן ללא אישור שולחיי. בכל מקרה האבחון לא הובא לידיעת שולחיי.

    10. לקטין אין לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת.

    11. יצוין כי הפסיכולוגית מטעם ועדת ההשמה כאמור לא חלקה על ממצאיה של כרמייה אוריין מכאן שהיא לא חלקה על הקביעה כי לקטין אין לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת.

    בכבוד רב,

    יוסי נקר, עו"ד

    השבמחק